במדריך הזה תמצאו איך מגישים את התביעה, מה קורה אחריה, ומה עושים כשהיא נדחית.
מי יכול לקבל הכרה כנכה צה"ל?
מי שנפגע "תוך כדי ועקב השירות". כלומר, הפגיעה קרתה בתקופת השירות, והשירות הוא שגרם לה או החמיר אותה. זה כולל:
- פציעות: בפעילות מבצעית, באימונים, בתאונה בבסיס או בדרך לשירות ובחזרה ממנו
- מחלות: שנגרמו או החמירו בגלל תנאי השירות
- פגיעות נפשיות: כמו פוסט טראומה, חרדה או דיכאון בעקבות אירועים בשירות
- החמרה של בעיה קודמת: גם בעיה רפואית שהייתה לפני הגיוס יכולה להיות מוכרת, אם השירות החמיר אותה
הזכות חלה על חיילים בשירות סדיר, אנשי קבע ומשרתי מילואים.
איך מגישים תביעה להכרה כנכה צה"ל?
את התביעה מגישים לקצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון. כך זה עובד:
- מגישים תביעה: באתר אגף השיקום או בטופס, ומתארים בפירוט איך ומתי נפגעתם.
- מצרפים מסמכים: תיעוד רפואי מהצבא ומחוצה לו, דוח פציעה אם היה, ופרטים של עדים לאירוע.
- בירור התביעה: קצין התגמולים בודק את התביעה, ולפעמים מזמן אתכם לשיחה או אוסף מידע נוסף.
- החלטה על הקשר לשירות: קצין התגמולים מחליט אם הפגיעה קשורה לשירות.
- ועדה רפואית: אם התביעה הוכרה, ועדה רפואית קובעת את אחוזי הנכות.
חשוב לדעת: ככלל, יש להגיש את התביעה תוך 3 שנים מיום השחרור מהשירות. יש מקרים שבהם אפשר להגיש גם אחר כך, אבל לא כדאי להסתמך על זה.
פוסט טראומה אחרי שירות צבאי או מילואים: איך מקבלים הכרה?
פוסט טראומה היא פגיעה מוכרת לכל דבר, בדיוק כמו פציעה גופנית. היא יכולה להופיע מיד אחרי האירוע, אבל גם חודשים ואפילו שנים אחריו, ולכן הרבה לוחמים ומשרתי מילואים לא מקשרים בין הקשיים שלהם לבין מה שעברו בשירות.
חשוב שתדעו: גם פגיעה נפשית יכולה להיות מוכרת כפגיעה המזכה באחוזי נכות.
כדי לקבל הכרה, צריך להראות שני דברים: שיש לכם פגיעה נפשית שאובחנה, ושהיא נגרמה בגלל אירוע או אירועים בשירות. לכן חשוב לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר, ולתאר בתביעה את האירועים שחוויתם בצורה מפורטת ככל האפשר. בעקבות רפורמת "נפש אחת", משרד הביטחון הרחיב את הטיפול בנפגעי פוסט טראומה, ובמקרים רבים אפשר לקבל טיפול נפשי כבר בשלב שבו התביעה עדיין נבדקת.
הוועדה הרפואית: איך נקבעים אחוזי הנכות?
אחרי שהפגיעה הוכרה, ועדה רפואית של משרד הביטחון בודקת אתכם וקובעת את אחוזי הנכות. אחוזי הנכות קובעים את הזכויות שלכם, ולכן הוועדה היא שלב מכריע.
הגיעו לוועדה עם כל המסמכים הרפואיים העדכניים, ותארו בכנות איך הפגיעה משפיעה על החיים שלכם: על העבודה, על השינה, על המשפחה ועל היום-יום.
מה מגיע לנכי צה"ל?
הסכום שתקבלו תלוי באחוזי הנכות שקבעה הוועדה הרפואית:
- 10% עד 19% נכות: מענק חד פעמי. הסכום נע בין 63,396 ₪ (10% נכות) ל-239,787 ₪ (19% נכות).
- 20% נכות ומעלה: תגמול חודשי קבוע של 58.7 ₪ לכל אחוז נכות. למשל, 20% נכות מזכים ב-1,174 ₪ בחודש, 50% נכות ב-2,935 ₪, ו-100% נכות ב-5,870 ₪.
קצין התגמולים דחה את התביעה? אל תוותרו
דחייה היא לא סוף הדרך. על החלטה של קצין התגמולים אפשר לערער לועדת ערעורים, ועל החלטה של הוועדה הרפואית אפשר לערער לועדה רפואית עליונה. המועדים קצרים מאוד: ערעור על החלטת קצין התגמולים מוגש בדרך כלל תוך 30 יום מקבלת ההחלטה, וערעור על החלטת הוועדה הרפואית תוך 45 יום. לכן חשוב לפעול מיד.
למה כדאי להיעזר בעורך דין?
ההליך מול משרד הביטחון ארוך, והוא כולל הוכחת קשר לשירות, חוות דעת רפואיות ועמידה במועדים קצרים. עורך דין שעוסק בתביעות נכי צה"ל יבנה את התביעה נכון כבר מההתחלה, יאסוף את הראיות לקשר עם השירות ויטפל בערעור אם יידרש.
עורך דין דואג שתגיעו לוועדה הרפואית עם חוות דעת רפואית מטעמכם, ומגיש מכתב מסודר לפני הוועדה.
הוא גם מייצג אתכם בוועדה עצמה, נמצא איתכם לאורך כל הדיון, ומציג את הטענות שלכם בפני חברי הוועדה. כך הוועדה רואה את התמונה הרפואית המלאה, וזה מגדיל משמעותית את הסיכוי שאחוזי הנכות ישקפו את הפגיעה האמיתית.
ואת ההתמודדות מול משרד הביטחון? גם אותה ננהל בשבילכם, במטרה להשיג עבורכם את מלוא הזכויות שמגיעות לכם.
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה שונה, ומומלץ לפנות לעורך דין לבחינת הנסיבות הספציפיות.